קמח המכיל 80% מגרעין החיטה המלא

הסבר:

לעומת קמח החיטה הלבן הרגיל המכיל קמח מגרעין החיטה הפנימי (האנדוספרם) בלבד ללא הקליפה (הסובין), וקמח החיטה המלא 100% הנטחן מגרעין החיטה בשלימותו ומכיל את כל הסובין, בקמח חיטה 80% מוציאים חלק מהסובין לאחר הטחינה וכך מתקבל קמח מאוזן שהוא גם בריא וגם טעים ותופח.

חשוב לציין שהוא אינו מכיל שום תוספות מלבד קמח חיטה

כן. אבל יש להוסיף מים!

הסבר:

הקמח המלא סופח יותר נוזלים מאשר הקמח הלבן, ולכן, כשמשתמשים בקמח מלא יש להוסיף בהדרגה מים מעבר למה שכתוב במתכון המיועד לקמח רגיל, בדרך כלל בין 10% ל-20%.

אפשר למצוא אותנו על המדפים ברשתות אושר עד, רמי לוי, יוחננוף, יש חסד, מחסני השוק, כל בו חצי חינם, ויקטורי, יינות ביתן, שוק העיר, סאלח דבאח, מגה בעיר, סופר סיטי, קשת טעמים, סופר ספיר נטו חסכון, מעיין 2000, חסד לאלפים, שפע ברכה, אהבת חסד וזול ובגדול.

בנוסף אנחנו נמצאים בחנויות מזון וטבע ברחבי הארץ.

למידע על נקודת המכירה הקרובה אליכם תוכלו לפנות אלינו בדף הפייסבוק שלנו או במייל office@niflaotflour.co.il ולקבל מידע.

קמח כוסמין לבן, בדומה למקבילו "קמח חיטה לבן" נטחן מגרעין הכוסמין – ללא הסובין (הקליפה) והנבט, והתוצאות המתקבלות ממנו מוצלחות, איכותיות, יפות ובהירות בדיוק כמו בקמח לבן רגיל!

טעמו של קמח הכוסמין עדין ומתקתק יותר משל קמח החיטה, והמאפים המתקבלים ממנו רכים ועדינים.

היתרונות בכוסמין הלבן, שהוא עשיר בחלבון ובמיוחד בחומצת אמינו מתיונין (החיונית לכבד), הוא קל לעיכול ומכיל מינרלים, כגון – אבץ, מגנזיום, מנגן ונחושת.

מה אפשר להכין עם הכוסמין הלבן?

הכל!!

את כל מה שאפשר להכין עם קמח רגיל!

לחמים, פיתות, לחמניות, עוגות, עוגיות, פשטידות, ביסקוויטים, קרקרים. כל מתכון מוצלח שאתם מכירים ואוהבים אתם יכולים להמיר לקמח כוסמין

קמח המכיל 80% מגרעין הכוסמין המלא

הסבר:

לעומת קמח
הכוסמין הלבן המכיל קמח מגרעין הכוסמין הפנימי (האנדוספרם) בלבד ללא הקליפה (הסובין),
וקמח כוסמין מלא 100% הנטחן מגרעין הכוסמין בשלימותו ומכיל את כל הסובין, בקמח כוסמין
בהיר 80% מוציאים חלק מהסובין לאחר הטחינה וכך מתקבל קמח מאוזן שהוא גם בריא וגם טעים
ותופח.

חשוב לציין שהוא אינו מכיל שום תוספות מלבד קמח כוסמין

מאת: אורנית עובדיה

בהרבה מתכונים רשום: הוסיפי מים לפי ספיגה.
אז איך באמת נדע כמה מים צריך, יש איזשהו אומדן?בהחלט!
(הכמויות מתייחסות לבצק שמרים ובפרט ללחמים ולחמניות).
▪ על כל קילוגרם קמח לבן, נשים 550 גרם מים.
▪ על כל קילוגרם קמח מלא, נשים 680 גרם מים.
▪ על כל קילוגרם קמח שיפון, נשים 740 גרם מים.
▪ על כל קילוגרם קמח כוסמין (לא מלא), נשים 480 גרם מים.
▪ כשיש שילוב של מספר קמחים במתכון, נעשה ממוצע.

👈 כדאי לציין:
▪ במים, הנפח שווה למשקל: כוס מים (אוניברסלית) = 240 מ"ל = 240 גרם.
▪ מאחר וכמות המים תלוי בגורמים נוספים ומשתנים, כגון מזג האויר וכדומה, מומלץ להשאיר חלק מהמים בצד ולהוסיף תוך כדי לישה ולפי הצורך.
▪ לתוצאות טובות באפייה, השתמשו בקמחים המעולים של "נפלאות". הבצק יתפח טוב יותר והמאפים שתקבלו יהיו אווריריים הרבה יותר.

מאת: אורנית עובדיה

🍞 בתנור הביתי מומלץ לעבוד על פונקציית טורבו, כך האויר החם מתפזר באופן שווה בחלל התנור.
תנור אבן יתן לנו תוצאה מעולה, אבל גם כשאין (וברוב הבתים אין), ניתן לקנות אבן שמוט או משטח ברזל יצוק ולהניח בתחתית התנור בזמן אפיית לחמים ומאפים – מוצר יחסית זול שילהיט לנו את התנור משמעותית, יספח אליו לחות ויקנה לנו אפקט של תנור אבן לתוצר סופי סופר פריך!
לרוב נשלב בתחילת האפיה מים בכלי קטן וזאת כדי ליצור לחות חלקית שתשפיע על הקרום.

🍞 ברוב מתכוני הלחם נתחיל באפיה בחום גבוה ולאחר מספר דקות ננמיך לטמפרטורה ממוצעת (180 מעלות).
▪מאפים הדורשים אפיה קצרה – יאפו בטמפרטורה יותר נמוכה.
▪זמן אפיה ממוצע לכיכר לחם בגודל סטנדרטי הוא סביב ה 35 – 40 דקות.
▪זמן אפיה ממוצע ללחמניות הוא סביב ה 25 דקות.
מובן שהזמנים משתנים מתנור לתנור.
▪אם אפיתם בתוך תבנית, מומלץ להוציא מהתבנית ולהחזיר למספר דקות לתנור.

🍞 אם בכל זאת אתם לא בטוחים לגבי מוכנות הלחם, איך בודקים?
▪צבע זהוב – חום (במיוחד התחתית) – מעיד על תוצר אפוי.
▪מבחן התפיחה – טופחים עם היד על תחתית הכיכר, בהישמע צליל חלול נדע שהלחם מוכן.

🍞 סיימתם לאפות, הוצאתם מהתנור… סבלנות!
▪צננו על רשת, כך תימנע צבירת לחות וריכוך הקרום.
▪המתינו עם הפריסה עד לצינון (לפחות חלקי). בלחם שיצא זה עתה מהתנור יש אדים חופשיים, שחייבים להצטנן ולהספג בחלקו הפנימי.
▪אם תחתכו לחם חם, תחוו שני דברים: האדם יפרצו החוצה, ירטיבו את הלחם ויגרמו לבצקיות. ו.. הלחם יתייבש.

🍞 לאחר צינון, מומלץ לפרוס, לעטוף היטיב ולהקפיא. כך תוכלו להפשיר בכל פעם כמות קטנה.

🍞 המלצת השף: השימוש בקמח נפלאות תעניק לכם תענוג כפול, גם בהכנה וגם באכילה.

*פורסם בעיתון המודיע